אבן גיר ירושלמית בתוך הבית: מה כדאי לדעת לפני שבוחרים
גימור מוברש או מלוטש, איטום, ומה קורה לאבן אחרי עשר שנים. מדריך מהמחצבה, על החומר שאנחנו מעבדים כבר שלושה דורות.

אבן גיר מוכרת לכולנו מהחזיתות של ירושלים. בשנים האחרונות היא נכנסת גם פנימה: לריצוף של סלון, לחיפוי של קיר מקלחת ולמשטחים. היא נותנת לבית משהו שקרמיקה מנסה לחקות: עומק, טקסטורה, ושינוי עדין לאורך היום.
גימור: מוברש, מסותת או מלוטש
- מוברש. פני השטח עוברים הברשה שמדגישה את הטקסטורה ונותנת מגע רך. מתאים לסלון, למטבח ולמרפסת, ופחות חלק כשהוא רטוב.
- מסותת. מחוספס יותר, קרוב למראה של אבן חזית. מתאים בעיקר לחוץ ולקיר הדגשה.
- מלוטש. חלק ומבריק. יפה, אבל רגיש יותר לשריטות ולכתמי חומצה. מומלץ לחיפוי ולא לריצוף במטבח.
עובי ומידות
לריצוף פנים, אבן בעובי 2 ס"מ מספיקה ברוב המקרים. הפורמט המבוקש היום הוא 60×30 ס"מ בהנחה ישרה או בהסטה של שליש, שמזכירה את הבתים הערביים הישנים. בחדרים קטנים כדאי להניח את האריחים לאורך החדר, כדי להאריך אותו.
אבן טבעית לא אמורה להיראות אחידה. המאובנים והגוונים הם מה שהופכים אותה לחומר ולא למשטח.
צוות אבני הבית
איטום ותחזוקה
אבן גיר היא חומר נקבובי. אחרי ההנחה מומלץ לאטום אותה בחומר איטום חודר, ולחדש את האיטום כל שנתיים עד שלוש, בעיקר במטבח. לניקוי יומי מספיקים מים וסבון ניטרלי. להימנע מחומרים חומציים כמו חומץ ולימון, שפוגעים בגימור.
הדרך הכי טובה להחליט היא לראות את האבן בחדר שלכם. בתבנית אפשר להחיל את "ירושלים קרם" על הרצפה של החדר הסרוק, לראות אותה בהדמיה ולקבל את הכמות המדויקת במ"ר.


